אוצרות היהדות בוותיקן – סוד כתבי היד העבריים הנדירים ביותר בעולם
בלב מדינת הוותיקן (Città del Vaticano), מאחורי דלתות נעולות וארונות עתיקים, שוכנת אחת האוספיות החשובות בעולם לכתבי יד עבריים – ספריית הוותיקן (Biblioteca Apostolica Vaticana). בתוך האוסף העצום שלה, שמונה אלפי כתבי יד בשפות רבות, שמורים גם מאות כתבי יד עבריים יקרי ערך. אך שניים מהם בולטים במיוחד, הן באיכותם והן בהשפעתם על חקר התלמוד והמדרש: כתב יד ותיקן 133 (Ebr. 133) ו־כתב יד ותיקן 66 (Ebr. 66). שני כתבי היד האלה לא רק נדירים – הם עדות חיה לנוכחותה של מסורת יהודית עמוקה גם בלבו של מוסד נוצרי עתיק, ומקור ללימוד, השוואה ופיענוח של הטקסטים הקדומים ביותר שלנו.
כתב יד ותיקן 133 – הפנינה של התלמוד הירושלמי
מהו כתב יד ותיקן 133?
הידוע גם בשם כתב יד רומי או בקיצור כי"ר, הוא כתב יד מהמאה ה־13, שנכתב באיטליה או בצרפת, וכולל את סדר זרעים של התלמוד הירושלמי (למעט מסכת ביכורים), וכן את מסכת סוטה – מסדר נשים. מדובר באחד מכתבי היד השלמים והעתיקים ביותר שיש לנו מהתלמוד הירושלמי.
מה חשיבותו?
כתב היד הזה שימש ועדיין משמש כבסיס מהותי לכל הוצאה מדעית מודרנית של הירושלמי. הוא העתיק ביותר ששרד כמעט בשלמותו, וכולל קריאות שלא מופיעות באף מקור מקביל. כלומר – הוא לא רק העתק, אלא גרסה עצמאית עם מסורות טקסט ייחודיות.
למשל, בקטעים מסוימים אפשר למצוא נוסחים קדומים של מונחים הלכתיים, או פסקאות שלמות שנשמטו בכתבי יד מאוחרים. הוא מאפשר לנו ללמוד לא רק את תוכן התלמוד אלא את תהליך היווצרותו.
כיצד הגיע לוותיקן?
כתב היד ככל הנראה הגיע לרומא במהלך הרנסנס, כאשר מלומדים נוצריים ואיטלקים החלו לאסוף כתבי יד יהודיים, במיוחד כאלו שקשורים לתורה שבעל פה. יש תיעוד לפעילות רכישה וסחר בכתבים עבריים על ידי נזירים, מלומדים ופילולוגים נוצרים. הוותיקן עצמו ראה חשיבות רבה בשימור מקורות אלו לצורך פולמוס, מחקר תיאולוגי והשוואות טקסטואליות. כתב היד נרכש ככל הנראה במאה ה־16 ונכנס במהרה לרשימת הנכסים הלאומיים של הספרייה האפיפיורית.
היכן הוא נמצא?
כיום שמור כתב היד בתוך החטיבה העברית של ספריית הוותיקן. אין גישה ישירה לציבור הרחב, אך חוקרים בעלי אישורים מיוחדים יכולים לצפות בו, והעותק הדיגיטלי שלו קיים במאגר הספרייה, בסריקה איכותית ברזולוציה גבוהה.
כתב יד ותיקן 66 – בכיר כתבי היד של מדרש ספרא
מהו הספרא?
מדרש הספרא הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, ממשפחת מדרשי התנאים. בניגוד למדרשים מאוחרים יותר, הוא תמציתי, חמור סגנון, ומתמקד בפרשנות מדוקדקת של לשון המקרא – בהתאם למסורת התנאים. זהו אחד מהבסיסים של הפסיקה ההלכתית הקדומה, והשפעתו ניכרת גם בתלמודים ובספרות הראשונים.
ומה מייחד את כתב יד ותיקן 66?
כתב היד Ebr. 66, שנמצא גם הוא בספריית הוותיקן, הוא העֵד הקדום והאמין ביותר שיש בידינו למדרש ספרא. הוא הועתק ככל הנראה באיטליה בסוף המאה ה־13 או תחילת ה־14, והוא מכיל נוסח נקי, ערוך, נטול תוספות מאוחרות, ולכן נחשב ל"מקור קנוני" בקרב חוקרי ספרות חז"ל.
כתב היד הזה כולל גם אותיות כתיבה ייחודיות, שיטות ניקוד ונוסחים מסוימים שלא שרדו בכתבי יד אחרים – כמו איותים אלטרנטיביים, קטעים שנשמטו בהוצאות מודפסות, או פסקאות ששינו לגמרי את משמעות הדרשה.
מה הופך אותו לבכיר?
הוא השמור ביותר מבין כל כתבי היד של הספרא.
יש בו מיעוט שגיאות והשמטות יחסית לאחרים.
הוא כתוב ביד מקצועית, עם אחידות צורנית, תוספות שוליים מדויקות והפניות טקסטואליות נדירות.
החוקרים רואים בו בסיס לכל מהדורת ביקורת של מדרש הספרא.
איך הגיע לוותיקן?
ככל הנראה נרכש כחלק מהמאמצים של הוותיקן לאסוף כתבים יהודיים בעלי ערך תיאולוגי. ישנן עדויות לכך שמלומדים נוצרים בתקופת ההומניזם, כמו אנצוויאר דאלה פורטה או מרקנטון קפלה, העבירו כתבים עבריים לספריית הוותיקן על מנת לשלבם במחקר ההיסטורי-דתי.
האם יש קשר בין כתבי היד?
שניהם שייכים לתקופה קרובה, שניהם נכתבו ככל הנראה על ידי סופרים איטלקים יהודים, ובשניהם ניכרת הבנה עמוקה של ההקשר ההלכתי. ההבדל הוא כמובן בתוכן – האחד מתמקד בתלמוד, השני במדרש – אך יחד הם מייצגים את פסגת המסירה המסורתית של התורה שבעל פה בתקופה לפני הדפוס.
המלצות סודיות למטיילים וסקרנים
האם ניתן לראות אותם?
לציבור הרחב אין גישה פיזית לכתבי היד המקוריים, אך ניתן:
לחצו על הקישור כדי לצפות בעותקים דיגיטליים מלאים באתר הרשמי של ספריית הוותיקן
לפנות לביקור מחקרי באישור מראש – מלומדים, דוקטורנטים וחוקרי טקסטים עבריים יכולים להגיש בקשה מיוחדת לגישה פיזית עם תנאים מחמירים במיוחד.
איך למצוא את כתבי היד באתר הוותיקן?
חפשו לפי הקוד:
Ebr. 133– עבור כתב היד של הירושלמיEbr. 66– עבור כתב היד של הספרא
מה מיוחד בצפייה הדיגיטלית?
איכות הסריקה מדהימה – ניתן לראות כתמי דיו, קווי עיפרון תחתון, תיקונים של הסופר, סימני דגש וטעמים.
אפשר להשוות קטעים לטקסטים מודפסים – כלי נהדר לסטודנטים ולחוקרים חובבי עומק.
למה דווקא בוותיקן?
השאלה הגדולה – איך כתבים יהודיים כל כך חשובים הגיעו דווקא למעוז הנצרות הקתולית – היא אולי הפואנטה הכי מרתקת. דווקא שם, במקום שבו נערכו הקונציליות האנטי-יהודיות, שמורים בכבוד כתבים שהם נשמת התורה שבעל פה. יש בזה משהו סמלי: האוניברסליות של הידע היהודי, שגם מי שרצה להתווכח איתו – שמר אותו מכל משמר.
שורה תחתונה – לגעת בשורש היהדות, בלב הוותיקן
לא כל מבקר בוותיקן יידע על קיומם של כתבי היד הללו – אך מי שיבחר להעמיק, יגלה שהם לא רק מסמכים עתיקים אלא שערים חיים לעולם של חכמים, דרשות, ניסוחים וסגנונות שהולכים אחורה יותר מאלף שנים.
זה מסע לא רק לאמנות או לדת – אלא למהות הרוח, לאופן שבו עם ישראל שימר את זהותו בדיו על קלף, ואיך אפילו בינות לחומות של קריית הוותיקן – עוד אפשר לשמוע הד של אמורא ירושלמי או תנא בודד, ממש כאן.