ראשו של הקדוש הירונימוס (Saint Jerome in the Wilderness) – הציור הבלתי גמור של הגאון

היכן נמצא הציור?

היצירה של דה וינצ’י נמצאת בתוך חדר האמנות הפינית (Pinacoteca Vaticana) – הגלריה לציורים עתיקים של מוזיאוני הוותיקן. הציור מוצג באולם מספר 9, ליד יצירות של פרוג’ינו, רפאל וקרוואג’ו. אולם זה מכיל את האוספים המרהיבים ביותר של הציור האיטלקי מהמאה ה-15 וה-16 – והמפגש עם דה וינצ’י כאן הוא רגע נדיר.

תיאור היצירה

זוהי סקיצה לא גמורה של ציור שמן – "הקדוש הירונימוס במדבר" (Saint Jerome in the Wilderness). דמותו של הירונימוס נראית כפופה, מותשת, יושבת במדבר, כשהוא מכה את חזהו באבן כסמל לסיגופים שעבר. ראשו נטוי, גופו שרירי, ואריה שוכב לצידו – סימן ההיכר המסורתי של הקדוש הירונימוס, שקיבל את האריה לאחר שריפא אותו מקוץ ברגלו.

הקומפוזיציה חריגה – המרכז הגרפי של הציור הוא דווקא היד האוחזת באבן, והפנים מבטאות ייאוש פנימי ותחושת התמסרות טוטאלית. הגוונים החומים, הסקיצות הלא מוגמרות, וההצללות הדרמטיות – כל אלו מדגימים את שליטתו של לאונרדו באנטומיה, בפרספקטיבה ובחקר הנפש.

למה זה חשוב כל כך?

הציור שלא הושלם – והפך לאגדה

למרות היותו לא גמור, זהו אחד הציורים הבודדים של לאונרדו דה וינצ'י ששרדו מתקופת חייו – וככל הנראה היחיד שהוא עצמו עבד עליו במו ידיו ונמצא כיום בוותיקן. הוא החל לעבוד עליו סביב שנת 1480, אך מעולם לא סיים אותו – ככל הנראה בשל מעבריו, או הפרעות פוליטיות ודתיות שהשפיעו עליו.

עבור היסטוריונים, זו הצצה נדירה לתהליך העבודה של דה וינצ'י: ניתן לראות שכבות של צבע, סימונים בעיפרון, תיקונים באמצע – חומרים שנדיר לראות בציורים גמורים. זוהי מעין מעבדה של מחשבה אומנותית, והאובייקט עצמו נחשב "חלון לנפשו של לאונרדו".

כיצד הציור הגיע לוותיקן?

מסע גאולה של יצירה אבודה

הסיפור מרתק ממש כמו ספר מתח. במהלך המאה ה־18 וה־19, הציור היה מפורק – ראשו של הירונימוס נמצא על מכסה של תיבת תפירה בביתו של רוקח רומאי, ואילו חלק הגוף התחתון התגלה במרתף של סוחר אמנות אחר. רק בסוף המאה ה־19 חוברו החלקים שוב, ושוחזרו בזהירות מופתית.

מי שהביא את היצירה לוותיקן היה האפיפיור פיוס התשיעי (Pius IX) – שראה בציור לא רק אוצר אמנותי אלא גם ביטוי נוצרי של סבל וגאולה. הציור צורף לפינקוטקה בשנת 1856, והוא נחשב מאז לאחד מהיהלומים הנסתרים של האוסף הוותיקני.

מה אפשר ללמוד מהציור הזה על דה וינצ’י?

האמן, המדען והנפש

אין זו רק יצירה דתית. המתח בין גוף ונפש, בין אינטלקט לרגש, ובין כאב אישי לנחמה דתית – כל אלו בולטים ביצירה. שרירי הירונימוס מצוירים בפירוט אנטומי קיצוני, כמעט כמו מחקר רפואי, ומדגישים את עבודתו של דה וינצ’י כמי שחקר גופות באופן מדעי.

ההבעה על פניו של הירונימוס היא כמעט תיאטרון של רגשות – שילוב בין צער פנימי, חרטה עמוקה, ותחושת חיפוש אחר הארה. כל אלו הופכים את הציור ליצירה יוצאת דופן בנוף האמנות הדתית האיטלקית של אותה תקופה.

המלצות ייחודיות לצפייה בציור

מתי לראות? ואיך לא לפספס

• הכניסה לפינקוטקה אינה תמיד בתכנית הסיורים המודרכים – לכן כדאי לבקש מראש מדריך או אוזניות שמע שמובילים לשם.

• היצירה ממוקמת בתוך מסגרת עץ פשוטה – היא אינה מצופה זהב כמו אחרות, ולכן קל לפספס אותה.

• מומלץ להגיע מוקדם בבוקר, לפני שהאולמות מתמלאים, כדי לצפות בציור מקרוב וללא עומס.

• חובבי ציור יעריכו במיוחד את האפשרות לראות את תיקוני המכחול של לאונרדו, את שכבות הבסיס, ואת דרך העבודה שלא נחשפת ביצירות גמורות.

האם יש עוד יצירות של לאונרדו בוותיקן?

לא ציורים – אך כן חותם

על אף שזו היצירה היחידה הידועה והמאושרת כשייכת ללאונרדו דה וינצ’י במוזיאוני הוותיקן, יש מספר רישומים ותיאורים בכתבי יד של הוותיקן המיוחסים לו או לבית מדרשו. אלו כוללים רישומי מכניקה, סקיצות אנטומיה, ותכתובות דתיות שנעשו בהשפעת רעיונותיו.

בנוסף, השפעתו של לאונרדו ניכרת היטב ביצירות של תלמידיו ושל אמנים שהושפעו ממנו – במיוחד בגלריות של האסכולה הלומברדית בפינקוטקה.

למי מתאים הביקור בציור של דה וינצ’י?

• חובבי אמנות והיסטוריה ימצאו ביצירה הזו אוצר נדיר – לא בגלל שלמותו אלא דווקא בשל אי שלמותו.

• מטיילים עם סבלנות לפרטים ייהנו להתבונן בכתמי הצבע, בליטושים, ובחוסר הסימטריה הקלה שהופכת את הציור לאנושי כל כך.

• ילדים ומתבגרים אולי לא ימצאו כאן את הריגוש כמו בקפלה הסיסטינית – אך בהחלט אפשר להסביר להם את דמותו של דה וינצ’י דרך ציור זה, כנקודת פתיחה לשיח על מדע, אמנות ורגש.

• לא מתאים לאלו המחפשים אמנות נוצצת או מיידית – זהו ציור שמתאים להתבוננות איטית ומעמיקה.

למה דווקא כאן?

אין עוד מקום בעולם שבו פוגשים את דה וינצ’י ברגע כל כך אינטימי – לא ביצירה שלמה, אלא בחצי משפט אמנותי, כמו מחשבה שעדיין נכתבת. הציור של הקדוש הירונימוס בפינקוטקה של הוותיקן הוא לא רק תזכורת לגאונותו של לאונרדו – הוא תזכורת לכך שגם לא שלם יכול להיות מושלם.

אם כבר ביקרתם בקפלה הסיסטינית, ונדמה לכם שכבר ראיתם הכל – עשו סיבוב שקט בין אולמות הציור, ופגשו את הגאון במקום שבו ידו נעצרה… אך רוחו המשיכה.